היום הוא יום השואה.
זה יום שמציף הרבה כאב וזכרונות קשים גם למי שלא חווה אותם בעצמו.
גם למי שמכיר מישהו אחר כמו סבא, סבתא או קרוב משפחה שעבר את הזוועות.
איך מתמודדים עם הכאב הזה?
איך יוצרים את ההפרדה ביננו לבין הכאב של האחר מבלי להיות חסר רגישות?
זה לא שאנחנו לא רוצים לחבק אותם ולעזור להם,
אבל לקחת את הכאב אלינו לא עוזר לאף אחד.
זה נכון לימים קשים כמו יום השואה ויום הזיכרון אבל גם למצבים אחרים.
שולחת אליכם חיבוק גדול.