בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי מסבירה לתלמידים ולאנשים שאני מלווה משהו פשוט שעוזר מאוד להבין מה בעצם אנחנו צריכים להשיג בתהליך.
אנחנו מתבקשים לקבל את מי שאנחנו, להיות את כל מי שאנחנו באנוש.
מה זה אומר? זה אומר להיות בחוויה האנושית במלואנו.
אבל זה לא שאנחנו מתבקשים להיות מושלמים אלא לחוות את הכל.
מה זה אומר לחוות את הכל? הכל זה אומר גם הרגשות שלנו.
הכלים של העידן החדש מאפשרים לנו להתמקד בתהליך דרך אלמנטים של רכות, חמלה, שמחה, אהבה ועוד.
הרבה שואלים אותי איך מתמודדים עם הכעס והעצב,
האם מתעלמים מהם כאשר המיקוד זה רק בחלק החיובי.
התשובה היא לא, לא מתעלמים, צריכים להתייחס אליהם בדרך חדשה.
אנחנו צריכים להבין שהדרך הטובה ביותר להיות מאוזנים ולחוות היא בכך שנייצר מרכז בתוכינו שמביא לנו יציבות, איזון וביטחון.
דמיינו עץ שעובר את כל העונות. יש את החורף עם רוחות חזקות וגשם, יש את האביב עם כל היופי וההתחדשות, יש את הקיץ עם החום והכיף ויש את הסתיו בו כל העלים נושרים. בסופו של דבר העץ נשאר יציב, הוא עובר את הכל. ככה הם החיים, כל הזמן יש עונות, חוויות מכל מיני סוגים….כמו העונות.
אם נדע ליצור יציבות וביטחון במרכז שלנו, בתוכינו, נוכל לעבור את העונות בדיוק כמו עץ.
הרעיון הוא לא להיות מושלמים, הרעיון הוא להיות יציבים. זה המפתח לכל תהליך.